ביקורת בונה, ביקורת הורסת

בכתבה זו בחרתי להתעסק בסיקור הכדורגל בארץ, מאחר וכדורגל הוא ענף הספורט הנפוץ והמדובר ביותר בישראל, ובחרתי להתמקד בסיקור הביקורתי של התקשורת בישראל כלפי הכדורגל הישראלי בכלל, וכלפי קבוצות, שחקנים ומאמנים בפרט.

כתב ותחקיר: אלכס אברמוב, יב'2
צלם: נדב בן-שבת, יב'2
עורך: עמרי זגורי, יב'3
מעצב: שי יצחק, יב'2                             

תקשורת הספורט בישראל מסקרת בתקשורת הכתובה ובתקשורת האלקטרונית ענפי ספורט שונים בישראל ובשאר העולם, ובראשם הכדורגל והכדורסל, שהם הענפים הבולטים ביותר בספורט הישראלי. עוד בשנים שלפני קום המדינה, העיתונות העברית הקדישה עמודים לסיקור הספורט בישראל, ועם השנים גם העיתונים החלו להפיץ כתבות וידיעות הקשורות לענפי הספורט. בנוסף לכך, הרדיו הקדיש תכניות לסיקור חדשותי של הספורט בישראל וכעבור שנים החל גם לשדר תחרויות ספורט שונות בשידור חי. עם פריצתה של הטלוויזיה לחיים המודרניים, היא הפכה להיות אמצעי תקשורת מרכזי המשדר תחרויות ספורט שונות מהארץ ומעולם. כיום, בעידן הטלוויזיה הרב ערוצית, קיימים ערוצי ספורט רבים המקדישים זמן שידור רק עבור ספורט מענפים שונים, הגדול והמרכזי ביניהם הוא ערוץ הספורט "ספורט 5", שהוא גוף מסחרי גדול המפעיל חמישה ערוצי ספורט בישראל.

בשידורי הספורט בישראל מקובל לחשוב שסיקור משחקי הספורט בענפים השונים יהיה אוהד ותומך, מתוך תחושת פטריוטיות למדינה ולקבוצה. הסברה הרווחת היא כי הפטריוטיות המאפיינת את השידורים נובעת מהיותה של ישראל מדינה לאומית צעירה יחסית, וכן, נטולת הישגי ספורט רבים לאורך השנים. אך מהיכרות שלי עם תקשורת הספורט בארץ, לא כך הדבר בפועל – מדוע? בכתבה זו בחרתי לדון בשאלה זו, ולהתייחס בעיקר לכדורגל הישראלי.

ההתייחסות הביקורתית כלפי הכדורגל בארץ, וכלפי נבחרת הלאומית נובעים מתחושת אכזבה. אנחנו הרי רוצים להיות גאים במדינה ובכדורגל שלנו, הציבור הישראלי רוצה לראות לא רק כתבות העוסקות בפוליטיקה וטרור, אלא הוא רוצה להתגאות במדינה ובהישגים בתחום הספורט, וככל שהנבחרת הלאומית מאכזבת ומפסידה, כך גם המורל הלאומי יורד, האמונה כלפי הנבחרת פוחתת, ואז נוצרת יותר ביקורת, בעיקר שברוב הפעמים, הנבחרת הלאומית לא רק שלא מגיעה לשלבים מתקדמים בטורנירים שונים בעולם, אלא גם מובסת ומושפלת בבושת פנים.  הטורניר האחרון של יורו 2016, בו השתתפה הנבחרת הלאומית במוקדמות היורו, הוכיחה לכולנו שנבחרת ישראל לא רק שלא משתפרת, אלא נשארת באותו מקום. הנבחרת התחילה את הקמפיין בשלושה ניצחונות ונראתה טוב, ואז הגיעו הציפיות מהנבחרת ואיתם האכזבות. הנבחרת נחלה שני הפסדים רצופים לנבחרות פחות טובות איכותיות,  ובמאני טיים נבחרת ישראל שיחקה מול  נבחרת קפריסין למשחק רב משמעות ומלא ציפיות לניצחון ולהעפלה לשלב הבא, אך הנבחרת הוכיחה את הביקורת כלפיה והפסידה במשחק, ובסופו של דבר סיימה את הקמפיין באכזבה גדולה וביקורת גדולה על הכדורגל הישראלי ועל התנהלותו.

אך הביקורת היא לא רק כלפי הנבחרת הלאומית, אלא גם כלפי הרמה המקצועית של ליגת הכדורגל הסדירה בישראל, ובראשן, קבוצות הכדורגל. הביקורת כלפי הקבוצות המשחקות בישראל מתייחסת בעיקר להתנהלות של קבוצה כדורגל בישראל, לתקציבים ולניהול של הקבוצות, ובמיוחד כלפי המאמן הישראלי, שמואשם ברמה מקצועית לא גבוהה, וכלפי השחקן הישראלי שהרמה המקצועית שלו, ותג המחיר שלו, לעומת שחקן אירופאי הם בדיחה.

יציע העיתונות

אחת התוכניות המרכזיות והמדוברות, המאפיינות את הביקורת של התקשורת כלפי הספורט בישראל היא התוכנית "יציע עיתונות", המשודרת בערוץ "ספורט 5, ועוסקת בסיקור הספורט, תוך מתן ביקורת חריפה מאוד כלפי הכדורגל בישראל. "יציע העיתונות" היא תוכנית המורכבת מפנל של אנשי ספורט ואנשי תקשורת מוכרים המבקרים את הקבוצות, את השחקנים, ואת מאמנים תוך שימוש בוויכוחים, צעקות ולעיתים גם קללות וגידופים.

רועי זריהן, הוא כתב ספורט בערוץ "ספורט 5", ובאתר האינטרנט של הערוץ. יצאתי לראיין אותו ולבדוק עד כמה, בעיניו, תקשורת הספורט בארץ היא ביקורתית, והאם הביקורת אכן מוצדקת. לטענתו, התקשורת ובעיקר תקשורת הספורט תמיד תהיה ביקורתית "כי כולם רודפים אחרי הסיפור הגדול הבא. אין מה לעשות, זה התפקיד של התקשורת- להיות חטטנים. זה התפקיד שלנו כגוף תקשורת לבקר, אבל צריך לזכור שביקורת היא גם דבר טוב ובונה. אני חושב שצריך לבקר, אבל צריך לעשות את זה במידה מסוימת והשאלה איך גם איך מבקרים".

זריהן, שעובד בערוץ הספורט כשנתיים סיים את הריאיון בטיפ או קריצה לעיתונאים מתחילים "כשאתה עוסק בתחום התקשורת אתה צריך להיות נקי ככל האפשר בלי לערב דעותייך ולנסות לנטרל את הרגש ולהיות ניטרלי. עיתונאי טוב זה עיתונאי שמצליח לבודד את הרגשות שלו מהעבודה שלו".

אופיר דוידזאדה, המגן השמאלי של קבוצת הפועל באר שבע התייחס לסוגיה הזאת גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית. "התקשורת בישראל היא ביקורתית וקצת קשה, אבל מן הסתם, התקשורת תמיד מחפשת כותרות, ובגלל זה היא גם קצת ביקורתית…גם בארץ וגם בעולם. אני חושב שהתקשורת בישראל צריכה לעבור איזשהו שינוי, כי אם נסתכל למשל על נבחרת ישראל, תמיד מחפשים את ההפסדים. התקשורת היא לא באותו גל עם הספורט עצמו, אני חושב שהתקשורת צריכה לפרגן כשצריך ושהיא תבוא ביד אחת עם הספורט אז הספורט ישתדרג".

IMG-20160124-WA0002

"ביקורת בונה", אופיר דודזאדה. צילום: אלבום משפחתי

אופיר, שנפצע פציעה רצינית בעונה הקודמת, ולא שיחק מספר חודשים וכאשר, זכה לביקורת צוננת מהתקשורת כאשר חזר לשחק, ביקורת שהשפיעה עליו רבות, "גם ברמה האישית, למשל שנה שעברה, שהייתה לי עונה לא טובה והצגתי יכולת לא טובה אז התקשורת הייתה ממש נגדי, דיברו אלי לא יפה ואמרו עלי שאני לא מתאים לרמות הגבוהות ואני מאוד הושפעתי מזה ומאוד נפגעתי מזה, וזה לא היה פשוט". כדי להתמודד עם הפציעה ועם הביקורת אופיר בחר לעבוד עם היועץ המנטלי של הקבוצה, איתן עזריה שעזר לו להבין שהתקשורת יכולה לבנות אותו. "אני חושב שהעבודה עם איתן עזריה עשתה לי רק טוב. הוא נתן לי להבין שהתקשורת היא לא זאת שמשחקת, אלא אני זה מי שקובע איך אני אראה במגרש, אז אני באמת חושב שזה השינוי שחל בי העונה, פשוט לא להתייחס למה שקורה מסביבי אלא רק בעצמי. אם שנה שעברה הביקורת הזיקה לי אז השנה התקשורת בנתה אותי ובשיחות עם איתן הבנתי שצריך לקחת את הביקורת בצורה טובה, וליישם אותה על כר הדשא, כך למדתי מהטעיות שלי, וגם למדתי שביקורת יכולה להיות גם טוב וחיובית".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s