ארכיון חודשי: אפריל 2016

די לאלימות במגרשים!

נהוג לחשוב שאלימות במגרשי הכדורגל היא חלק ממשחק הכדורגל. בשנים האחרונות ניתן לראות פחות ופחות אירועי אלימות במגרשים בגלל כניסתם של המאבטחים אל תוך תחומי האצטדיון. אלימות במגרשים – דו"ח מצב.

כתב ותחקיר: נדב בן שבת, יב'3
צלם: אלכס אברמוב, יב'2
עורך: שי יצחק, יב'2
מעצב: עומרי זגורי, יב'3
בשנים האחרונות אנו נתקלים בלא מעט עבירות פליליות ואירועים אלימים במגרשי הספורט בארץ. בעלי המועדונים ושחקני הקבוצות הרבה פעמים מוצאים את עצמם מובכים ממעשי האלימות והוונדליזם של אוהדי הקבוצה שלהם.
נוכח גל האלימות ההולך וגובר במגרשי הספורט בארץ, נקבע חוק מיוחד, "חוק איסור אלימות בספורט- התש"ח 2008", החוק מתייחס לתופעת האלימות בספורט באופן כללי וכן לדרכי ההתמודדות איתה. על פי חוק זה, מוטלת האחריות לשמירת הסדר ולאכיפת החוק במגרשים על משטרת ישראל, אך לא רק עליה. בשנת 2010 הוחלט בהסכם שנקבע בין הקבוצות לבין המשטרה, שבו השוטרים יטפלו בנושאים שמחוץ למגרש כמו הכוונת התנועה ושמירה על הסדר, ולמגרש יוכנסו סדרנים ומאבטחים שעוברים קורס ייעודי בנושא שמירה על הסדר במגרש.
הסכם זה נחתם כיוון שהמשטרה, ביחד עם מנהלי הקבוצות, הגיעו למסקנה שעצם עמידתם של השוטרים בשטח המגרש, הוא זה שגורם לתסיסת הקהל ואף גורם לפרובוקציות, שכן נוצרת תחושה, בעיקר בקרב האוהדים, שבילוי במגרשי הכדורגל לא צריך להיות תחת "השגחת" שוטר, וכי עמידתם של השוטרים בתחומי המגרש יוצרת קונוטציה שלילית, לכן, הוחלט כי מאבטחים וסדרנים יעברו הכשרה מיוחדת להתמודדות עם אלימות במגרשים, ואף יקבלו סמכויות שונות, למשל, אם יש צורך להרחיק אדם המפריע או מתנהג באופן אלים, גם הסדרן יכול להרחיקו מתחומי המגרש, ואף להפעיל לשם כך כוח סביר, בדומה לסמכות שוטר.

IMG-20160504-WA0003

אוהדי הפועל באר שבע מעודדים את קבוצתם. צילום: דוד איפרגן

ההיסטוריה של האלימות במגרשי הכדורגל

בשנת 1989 התרחש אסון הילסברו שבו נהרגו 95 אנשים ו766 נפצעו, בשל עומס יתר ביציעי האוהדים באצטדיון הילסבורו שבאנגליה. אסון זה מהווה נקודת מפנה העניין האלימות במגרשים, שכן, לאחריו כונסה וועדה מקצועית, בראשות השופט לורד טיילור, שבחנו את האירוע ואת תוצאותיו הקשות. אחת המסקנות של הוועדה הייתה כי יש לשנות את הגישה והתפיסה של האוהדים במגרשי הכדורגל, וכך תשתנה גם תפיסתם לגבי ההתנהגות האלימה. לפיכך, הוחלט בוועדה כי יש לשנות את האצטדיונים, ולהפוך אותם ממקום שמגרה ויוצר אלימות למקום שמעורר רוגע ונוחות לצופה, וכך תשתנה כל התפיסה של האוהדים ושל היחס למשחק.
ואכן, בעקבות הדוח ניתן לראות שינוי משמעותי בתפיסת הכדורגל בעיני הקהל, שהרי, אם בעבר, לכדורגל הייתה תדמית של משחק אלים, הן מבחינת השחקנים, אך בעיקר מבחינת האוהדים, ובכך שהתקשורת נהגה להבליט אירועים או מקרים שבהם הייתה אלימות מילולית או פיזית במגרש ומחוצה לו, כיום, מקובל יותר להתייחס למשחק כדורגל כאל אירוע תרבותי לכל דבר, שכן, לאוהדים יש תנאים הרבה יותר נוחים במגרשי הכדורגל, תנאים המונעים אלימות ויוצרים תחושה של מקום בילוי משפחתי ותרבותי, כגון, הסרת גדרות חיץ, מקומות ישיבה נוחים, מזנון, שירותים נוחים ועוד. בנוסף מאבטחים, ולא שוטרים, השומרים על הסדר בתחומי האצטדיון, ויוצרים אווירה של אירוע תרבותי לכל דבר.
יוסי אוחיון, מנהל ביטחון לאירועי ספורט בחברת "ניצנים" האמונה על אבטחת אירוע ספורט בעיר באר שבע, מספר על סמכויות המאבטחים, "סמכותו של מאבטח במגרשי כדורגל ואף בכללי היא סמכות של עיכוב בלבד, הוא לא יכול לעצור אוהד". מואיס שריקי, מנהל ביטחון בחברת "ניצנים" מספר כי התפקיד המאבטחים הוא לשמור על הסדר במגרשים, "הדרך הטובה ביותר היא לקיים חציצה בין האוהדים של הקבוצות היריבות".

 

ביקורת בונה, ביקורת הורסת

בכתבה זו בחרתי להתעסק בסיקור הכדורגל בארץ, מאחר וכדורגל הוא ענף הספורט הנפוץ והמדובר ביותר בישראל, ובחרתי להתמקד בסיקור הביקורתי של התקשורת בישראל כלפי הכדורגל הישראלי בכלל, וכלפי קבוצות, שחקנים ומאמנים בפרט.

כתב ותחקיר: אלכס אברמוב, יב'2
צלם: נדב בן-שבת, יב'2
עורך: עמרי זגורי, יב'3
מעצב: שי יצחק, יב'2                             

תקשורת הספורט בישראל מסקרת בתקשורת הכתובה ובתקשורת האלקטרונית ענפי ספורט שונים בישראל ובשאר העולם, ובראשם הכדורגל והכדורסל, שהם הענפים הבולטים ביותר בספורט הישראלי. עוד בשנים שלפני קום המדינה, העיתונות העברית הקדישה עמודים לסיקור הספורט בישראל, ועם השנים גם העיתונים החלו להפיץ כתבות וידיעות הקשורות לענפי הספורט. בנוסף לכך, הרדיו הקדיש תכניות לסיקור חדשותי של הספורט בישראל וכעבור שנים החל גם לשדר תחרויות ספורט שונות בשידור חי. עם פריצתה של הטלוויזיה לחיים המודרניים, היא הפכה להיות אמצעי תקשורת מרכזי המשדר תחרויות ספורט שונות מהארץ ומעולם. כיום, בעידן הטלוויזיה הרב ערוצית, קיימים ערוצי ספורט רבים המקדישים זמן שידור רק עבור ספורט מענפים שונים, הגדול והמרכזי ביניהם הוא ערוץ הספורט "ספורט 5", שהוא גוף מסחרי גדול המפעיל חמישה ערוצי ספורט בישראל.

בשידורי הספורט בישראל מקובל לחשוב שסיקור משחקי הספורט בענפים השונים יהיה אוהד ותומך, מתוך תחושת פטריוטיות למדינה ולקבוצה. הסברה הרווחת היא כי הפטריוטיות המאפיינת את השידורים נובעת מהיותה של ישראל מדינה לאומית צעירה יחסית, וכן, נטולת הישגי ספורט רבים לאורך השנים. אך מהיכרות שלי עם תקשורת הספורט בארץ, לא כך הדבר בפועל – מדוע? בכתבה זו בחרתי לדון בשאלה זו, ולהתייחס בעיקר לכדורגל הישראלי.

ההתייחסות הביקורתית כלפי הכדורגל בארץ, וכלפי נבחרת הלאומית נובעים מתחושת אכזבה. אנחנו הרי רוצים להיות גאים במדינה ובכדורגל שלנו, הציבור הישראלי רוצה לראות לא רק כתבות העוסקות בפוליטיקה וטרור, אלא הוא רוצה להתגאות במדינה ובהישגים בתחום הספורט, וככל שהנבחרת הלאומית מאכזבת ומפסידה, כך גם המורל הלאומי יורד, האמונה כלפי הנבחרת פוחתת, ואז נוצרת יותר ביקורת, בעיקר שברוב הפעמים, הנבחרת הלאומית לא רק שלא מגיעה לשלבים מתקדמים בטורנירים שונים בעולם, אלא גם מובסת ומושפלת בבושת פנים.  הטורניר האחרון של יורו 2016, בו השתתפה הנבחרת הלאומית במוקדמות היורו, הוכיחה לכולנו שנבחרת ישראל לא רק שלא משתפרת, אלא נשארת באותו מקום. הנבחרת התחילה את הקמפיין בשלושה ניצחונות ונראתה טוב, ואז הגיעו הציפיות מהנבחרת ואיתם האכזבות. הנבחרת נחלה שני הפסדים רצופים לנבחרות פחות טובות איכותיות,  ובמאני טיים נבחרת ישראל שיחקה מול  נבחרת קפריסין למשחק רב משמעות ומלא ציפיות לניצחון ולהעפלה לשלב הבא, אך הנבחרת הוכיחה את הביקורת כלפיה והפסידה במשחק, ובסופו של דבר סיימה את הקמפיין באכזבה גדולה וביקורת גדולה על הכדורגל הישראלי ועל התנהלותו.

אך הביקורת היא לא רק כלפי הנבחרת הלאומית, אלא גם כלפי הרמה המקצועית של ליגת הכדורגל הסדירה בישראל, ובראשן, קבוצות הכדורגל. הביקורת כלפי הקבוצות המשחקות בישראל מתייחסת בעיקר להתנהלות של קבוצה כדורגל בישראל, לתקציבים ולניהול של הקבוצות, ובמיוחד כלפי המאמן הישראלי, שמואשם ברמה מקצועית לא גבוהה, וכלפי השחקן הישראלי שהרמה המקצועית שלו, ותג המחיר שלו, לעומת שחקן אירופאי הם בדיחה.

יציע העיתונות

אחת התוכניות המרכזיות והמדוברות, המאפיינות את הביקורת של התקשורת כלפי הספורט בישראל היא התוכנית "יציע עיתונות", המשודרת בערוץ "ספורט 5, ועוסקת בסיקור הספורט, תוך מתן ביקורת חריפה מאוד כלפי הכדורגל בישראל. "יציע העיתונות" היא תוכנית המורכבת מפנל של אנשי ספורט ואנשי תקשורת מוכרים המבקרים את הקבוצות, את השחקנים, ואת מאמנים תוך שימוש בוויכוחים, צעקות ולעיתים גם קללות וגידופים.

רועי זריהן, הוא כתב ספורט בערוץ "ספורט 5", ובאתר האינטרנט של הערוץ. יצאתי לראיין אותו ולבדוק עד כמה, בעיניו, תקשורת הספורט בארץ היא ביקורתית, והאם הביקורת אכן מוצדקת. לטענתו, התקשורת ובעיקר תקשורת הספורט תמיד תהיה ביקורתית "כי כולם רודפים אחרי הסיפור הגדול הבא. אין מה לעשות, זה התפקיד של התקשורת- להיות חטטנים. זה התפקיד שלנו כגוף תקשורת לבקר, אבל צריך לזכור שביקורת היא גם דבר טוב ובונה. אני חושב שצריך לבקר, אבל צריך לעשות את זה במידה מסוימת והשאלה איך גם איך מבקרים".

זריהן, שעובד בערוץ הספורט כשנתיים סיים את הריאיון בטיפ או קריצה לעיתונאים מתחילים "כשאתה עוסק בתחום התקשורת אתה צריך להיות נקי ככל האפשר בלי לערב דעותייך ולנסות לנטרל את הרגש ולהיות ניטרלי. עיתונאי טוב זה עיתונאי שמצליח לבודד את הרגשות שלו מהעבודה שלו".

אופיר דוידזאדה, המגן השמאלי של קבוצת הפועל באר שבע התייחס לסוגיה הזאת גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית. "התקשורת בישראל היא ביקורתית וקצת קשה, אבל מן הסתם, התקשורת תמיד מחפשת כותרות, ובגלל זה היא גם קצת ביקורתית…גם בארץ וגם בעולם. אני חושב שהתקשורת בישראל צריכה לעבור איזשהו שינוי, כי אם נסתכל למשל על נבחרת ישראל, תמיד מחפשים את ההפסדים. התקשורת היא לא באותו גל עם הספורט עצמו, אני חושב שהתקשורת צריכה לפרגן כשצריך ושהיא תבוא ביד אחת עם הספורט אז הספורט ישתדרג".

IMG-20160124-WA0002

"ביקורת בונה", אופיר דודזאדה. צילום: אלבום משפחתי

אופיר, שנפצע פציעה רצינית בעונה הקודמת, ולא שיחק מספר חודשים וכאשר, זכה לביקורת צוננת מהתקשורת כאשר חזר לשחק, ביקורת שהשפיעה עליו רבות, "גם ברמה האישית, למשל שנה שעברה, שהייתה לי עונה לא טובה והצגתי יכולת לא טובה אז התקשורת הייתה ממש נגדי, דיברו אלי לא יפה ואמרו עלי שאני לא מתאים לרמות הגבוהות ואני מאוד הושפעתי מזה ומאוד נפגעתי מזה, וזה לא היה פשוט". כדי להתמודד עם הפציעה ועם הביקורת אופיר בחר לעבוד עם היועץ המנטלי של הקבוצה, איתן עזריה שעזר לו להבין שהתקשורת יכולה לבנות אותו. "אני חושב שהעבודה עם איתן עזריה עשתה לי רק טוב. הוא נתן לי להבין שהתקשורת היא לא זאת שמשחקת, אלא אני זה מי שקובע איך אני אראה במגרש, אז אני באמת חושב שזה השינוי שחל בי העונה, פשוט לא להתייחס למה שקורה מסביבי אלא רק בעצמי. אם שנה שעברה הביקורת הזיקה לי אז השנה התקשורת בנתה אותי ובשיחות עם איתן הבנתי שצריך לקחת את הביקורת בצורה טובה, וליישם אותה על כר הדשא, כך למדתי מהטעיות שלי, וגם למדתי שביקורת יכולה להיות גם טוב וחיובית".