גזענות במגרשים

אלימות פיזית ומילולית היא לא תופעה חדשה במגרשי הכדורגל. אלימות מילולית כוללת קללות והערות גזעניות. אז מהו הדין לגבי גזענות במגרשים? קראו בכתבה הבאה.

כתב ותחקיר: רן אסף, יב'3

גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי לבין תכונות אופי וכישורים קוגניטיביים. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של קבוצה אחת על האחרת‏.  גזענות יכולה כלפי קבוצות שונות בחברה כגון: ערבים, בעלי עור כהה.
על פי חוק העונשין הישראלי מוגדרת הגזענות כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני‏.
במגרשי הכדורגל אנו עדים להתנהגות גזענית כמעט מידי שבוע, בעיקר בשל האמוציות והלחץ שיש במשחק הכדורגל, הגורמים לאוהדים להביע את כעסם בקריאות גזעניות כלפי שחקנים שמהווים מיעוט כלשהו. בשל ריבוי הלאומים והשחקנים הזרים בקבוצות בישראל ובאירופה, ובשל אופיו הקשוח של המשחק (בעיקר בקרב האוהדים), ישנה גזענות רבה וקריאות גנאי כלפי שחקנים זרים, לרוב, ממוצא אפרו- אמריקאי וכלפי שחקנים ערבים בישראל. באירופה הגזענות מתבטאת בעיקר כנגד שחורים או שחקנים ממדינות שהיו אויבות בעבר למדינות שהשחקנים משחקים בהם. לעתים קרובות הגזענות או התחרותיות בין הקבוצות נגררת לאלימות, שהובילה בעבר אף לרצח.
הנהלת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים פרסמה הודעה כי היא מתכננת לחזק את הקבוצה בשני שחקנים צ'צנים מוסלמים. בעקבות ידיעה זו, חלק מהאוהדים יצאו במחאה בוטה וגזענית שמטרתה להעביר מסר ברור להנהלת הקבוצה- "מוסלמים לא ישחקו בבית"ר". המחאה באה לידי ביטוי בהנפת שלטים וקריאת קריאות גזעניות במהלך משחקה האחרון של הקבוצה. מקרה זה מצטרף למקרים רבים ונוספים, לאורך שנות קיומה של הקבוצה, בהם אוהדים רבים מתנגדים להגעתם של שחקנים ערבים ומוסלמים לקבוצה. כמו כן, יש לציין כי ביטויי  גזענות, הן של אוהדים והן של שחקנים, הינן נפוצות במגרשי הכדורגל בישראל ולעיתים אף בעולם,  ואינן נחלת אוהדי בית"ר בלבד. עם זאת, נדמה שהקריאה הגורפת לפסילת שחקנים עקב מוצאם הערבי ו/או המוסלמי הינה הביטוי החמור ביותר לגזענות בספורט בישראל.
לפני משחק העונה בין בית"ר ירושלים לבין בני סכנין פרסמו כוחות המשטרה הודעה בה הדגישו את כמות כוחות המשטרה אשר יפוזרו סביב האצטדיון. אוהדי בני סכנין התפרעו בסיום ההפסד 3:1 לבית"ר ירושלים בדוחא ויידו אבנים על כוחות המשטרה. רבים מהאוהדים המקומיים, שהיו מתוסכלים מאוד בעקבות ההפסד ליריבה המרה, יצאו מהיציעים עוד לפני שריקת הסיום והחלו ליידות אבנים לכיוון כוחות הביטחון שהוצבו מחוץ למגרש. המשטרה, השתמשה בגז מדמיע ובזרנוקי מים כדי לפזר את ההתקהלויות. בנוסף לכך, אוהדי סכנין שנשארו ביציעים גם אחרי שריקת הסיום, עקרו כיסאות וזרקו אותם לכיוון כוחות המשטרה על הדשא. בסך הכל נעצרו שישה אוהדים משני המחנות. אוהדי בית"ר ירושלים נשארו ביציע הצפוני דקות ארוכות לאחר הסיום וחיכו עד שכל האוהדים המקומיים יתפזרו כדי לצאת מסכנין חזרה הביתה.
מקרה קיצוני נוסף אירע ב-26 בפברואר 2006 במשחק בליגה הספרדית בין ברצלונה לבין המארחת סראגוסה במגרש הרומרדה, כאשר אוהדי סראגוסה קראו קריאות גנאי לעבר סמואל אטו, שחקן כהה עור, מה שגרם להפסקה קצרה  של המשחק, ואף לאיום מצדו של אטו לעזוב את המגרש.
חוק איסור אלימות בספורט התשס"ח 2008 מיועד למיגור האלימות במגרשי הספורט באמצעות קביעת הסדר מפורט בדבר התנאים לקבלת רישיון לקיום אירוע ספורט. סעיף 15 לחוק כולל איסור פלילי על התבטאות גזענית באירוע ספורט. העונש המקסימלי על התבטאות כזו לפי החוק הינו שנתיים מאסר. כמו כן, מקנה החוק סמכויות לבתי-המשפט להוצאת צווי הרחקה מאירועי ספורט לתקופות ארוכות, עד שלוש שנים.

 

כתיבת תגובה