"לרדוף אחרי הקבוצה בטוב וברע"

להיות אוהד כדורגל פירושו לאהוב את הקבוצה, להגיע לכול משחק גם אם הקבוצה בתקופה לא טובה. טל, אוהד הפועל באר שבע מספר בכתבה מה זה להיות אוהד של קבוצת כדורגל.  

כתיבה ותחקיר: שי יצחק, יב'2

צלם: עומרי זגורי, יב'3

עורך: אלכס אברמוב, יב'2

מעצב: נדב בן שבת, יב'3

ההגדרה המילונית של המילה "אהדה" היא חיבה לאדם או רעיון, הערצה, אהבה וסימפתיה. בספורט, אהדה נחשבת לחיבה או הערצה של קבוצה, שחקן או ענף ספורט. אהדה בספורט, כלפי קבוצה או כלפי ספורטאי מתבטאת במספר דרכים, כגון, מעקב אחרי הקבוצה / הספורטאי בעיתונות הספורט ובתקשורת, בטלוויזיה או באינטרנט, צפייה ומעקב במשחקי הקבוצה, או השחקן, חברות בארגון האוהדים ועוד.

בספורט יש רמות שונות של אהדה. יש אוהדים המסתפקים בהערצת הקבוצה וצפייה במשחקיה בטלוויזיה בעוד שאחרים נוהגים לרכוש כרטיסים ולצפות במשחקיה גם באצטדיון. אוהדים אדוקים יותר אף רוכשים מנוי עונתי ובאים לכל משחקי הבית של הקבוצה, ואף למשחקי חוץ. ישנם אוהדים הלוקחים יוזמה ומארגנים ארגון אוהדים, וכן מנהיגים את עידוד הקבוצה במשחקים באמצעות שירה, כלי נגינה, דגלי ענק ואף אמצעי פירוטכניקה כגון חזיזים ורימוני עשן. ישנם אוהדים אדוקים במיוחד שעבורם הקבוצה היא מרכז עולמם, והם מנהיגי אוהדים ואף עוקבים אחרי משחקי קבוצות הנוער של המועדון, אלו מכונים "אוהדים שרופים".

אוהדי הפועל באר שבע. צילום: דוד איפרגן

בכל הקשור לאירועי ספורט, קיים גבול דק בין אהדה נורמלית וחיובית לבין אהדה מוגזמת, שעלולה להוביל להתנהגויות אלימות ושליליות. אהדה מוגזמת יכולה לגרום לתופעות של אלימות בספורט, בעיקר עקב יריבות ספורטיבית עם קבוצה אחרת או עקב הפסד כואב. אהדה מוגזמת וקיצונית יכולה להתבטא באלימות פיזית, כגון, יריקות, זריקת בקבוקים, זריקת רימוני עשן, מכות עם אוהדי הקבוצה היריבה ואף פגיעה בנפש. מלבד אלימות פיזית, ניתן לראות גם ביטויים של אלימות מילולית כתוצאה מאהדה מוגזמת, למשל, קריאות מעליבות במשחק ומחוצה לו, קריאות גזעניות וקללות לעבר שחקנים, אוהדים ועוד.

האמרה המפורסמת "אימא וקבוצת כדורגל הם שני הדברים היחידים שלא מחלפים בחיים" קובעת כי אהדת קבוצת כדורגל, בדיוק כמו אהבת אימא, היא משהו שאינו ניתן להחליף. אהדה של אדם לקבוצת כדורגל מיוחסת למשהו אותנטי, רגשי ועמוק, כזה שמנותק מאופנות חולפות, הצלחות וכישלונות. לרוב, אהדה מגיעה מהשפעה של בני משפחה וחברים, אך לעיתים אהדה והזדהות עם קבוצת כדורגל נובעת גם מהשתייכות פוליטית, כך למשל ,קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, שרוב אוהדיה משתייכים לצד הימני של המפה הפוליטית, כמו גם אוהדי הפועל ת"א, המשתייכים לצד השמאלי במפה הפוליטית, כך שהיריבות בין הקבוצות איננה רק ספורטיבית, אלא גם יריבות פוליטית וחברתית. גם השתייכות מקומית מהווה בסיס לאהדת קבוצה, שכן אוהדי הפועל באר שבע אוהדים את הקבוצה בשל היותה קבוצת הדגל של העיר, ואפילו של כל אזור הדרום, ולפיכך הקבוצה מכונה "גאוות הנגב".

אוהד הוא אדם פרטי אינדיבידואלי, והאהדה שלו היא אישית ופרטית, אך להיות אוהד פירושו להיות חלק מקבוצה, שהיא קבוצה של אוהדים בעלת מאפיינים דומים ומטרות משותפות לטובת הקבוצה, כגון, יצירת תפאורה מתאימה בעת משחק, עידוד הקבוצה ותחושת שמחה ואושר בהצלחותיה, כמו גם תחושת עצב ופספוס בכישלונותיה.

טל הוא אוהד שרוף של הפועל באר שבע, הולך לכול משחק והוא חבר בארגון האוהדים של הפועל באר שבע, ורוצה להגשים את חלומו שהפועל באר שבע תזכה באליפות המדינה. טל התחיל ללכת בגיל צעיר למשחקים של באר שבע ומאז הוא אוהד אותה באש ובמים, "כשהייתי בן 7 בערך אבא שלי לקח אותי פעם ראשונה למשחק… זה בדם שלנו מאז שאנחנו קטנים לרדוף אחרי הקבוצה בטוב וברע לא משנה איפה הם נמצאים". הרגע הכי מרגש של טל כאוהד היה בגמר הגביע בשנת 1997 שבו ג'ובאני רוסו ניצח את המשחק מול מכבי תל אביב היריבה הקשה והטובה של באר שבע והאוהדים היו בשמיים, "הפועל באר שבע מול מכבי תל אביב, גמר גביע, גו'באני רוסו עם בעיטת מספרת הפוכה- גול ואנחנו בשמיים, הרגע הכי עצוב של טל כאוהד היה שהפועל באר שבע ירדה לליגה השנייה, "ירדנו ליגה והרגשנו שחרב עלינו עולמנו".